

אורי לוקר
נולד ביום כ"ד באייר תשס"ד (15.5.2004) נפל ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023)
בנם של אורית ואייל. נולד ביום כ"ד באייר תשס"ד (15.5.2004) בפרדס חנה. אח תאום לתמיר ושניהם אחיו הגדולים של אלעד.
אורי גדל והתחנך בפרדס חנה, למד בבית הספר היסודי "אלונים", בחטיבת הביניים של בית הספר החקלאי בפרדס חנה ובתיכון חדרה, שם הצטרף למגמת התקשורת.
ילד חברותי, אהוב ושובב, שלא נפרד לרגע מאחיו התאום, תמיר, ונהג לעשות איתו מעשי קונדס. בעל לב רחב, רגישות גבוהה ורצון לתת מעצמו ולשמח את סובביו.
הוא אהב מאוד מוזיקה, ניגן בגיטרה ולמד תווים באופן עצמאי. כדורגל היה אהבה גדולה שלו, הוא היה אוהד שרוף של קבוצת "מכבי חיפה" ושיחק בעצמו במועדון הכדורגל של פרדס חנה-כרכור, מכיתה א' ועד י"ב.
מגיל צעיר תכנן להמשיך את דרכו של אביו ולשרת בצנחנים. לקראת סוף התיכון, הגיע להרצות בבית ספרו ברוך בן יגאל, אביו של עמית בן יגאל, לוחם סיירת "גולני" שנפל בפעילות מבצעית בשומרון במאי 2020. אורי התרגש מאוד מסיפורו של עמית והתמלא בהשראה, ומאותו רגע ידע שמקומו ב"גולני".
ב-17.8.2022 התגייס לצה"ל ושירת ב"גולני". הוא סיים טירונות כחייל מצטיין ושובץ בפלוגה א' של גדוד 51, שם שימש כ"נגביסט חוד" - לוחם במקלע "נגב" בחוליית החוד של הפלוגה. אהבת הארץ הייתה טבועה בו וממנה נבעו מחויבותו ומסירותו לתפקיד ולצה"ל. הוא הרגיש תחושת משמעות עמוקה בעשייתו הצבאית והצטיין בה. בתחילת תשפ"ד שירת באזור זיקים, בגבול צפון רצועת עזה, ואחרי חגי תשרי תשפ"ד היה אמור לצאת לקורס מ"כים (מפקדי כיתה). זו הייתה הגשמת חלום עבורו והוא התאמן לקראת הקורס במשך שבועות.
החיוך הכובש של אורי והקסם המיוחד בו ניחן, הפיצו אור והותירו חותם בכל מקום אליו הגיע. אדם מלא שמחת חיים, שטותניק ומצחיק לעיתים, שניצל כל רגע פנוי כדי לבלות עם קרוביו, לשמוח איתם ולשמח אותם. היה לו רצון לטרוף את החיים וחלומות רבים שתכנן להגשים. בין היתר, חלם לטוס לדרום אמריקה אחרי השחרור, לעבוד בשירות הביטחון הכללי ולהקים משפחה עם מיקה, אהובתו.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
באותו הבוקר, אורי יצא לסיור שגרתי באזור זיקים, יחד עם מפקד המחלקה ועם לוחם נוסף. עם פרוץ המתקפה, דהרו השלושה לכיוון אחת הפרצות בגדר הגבול, שדרכה חדרו מחבלים, החלו לנהל מולם קרב ולבלום אותם. הם דיווחו על כך בקשר וביקשו תגבורת, וכשהמצב היה תחת שליטה, החלו לחזור למוצב.
בדרך, נתקלו בעשרות מחבלים שהיו בדרכם לקיבוצים הסמוכים. השלושה ניהלו מולם קרב עיקש, עד הכדור האחרון, חיסלו מחבלים רבים ומנעו את כניסתם לקיבוצים, עד שנפלו בקרב.
רב-טוראי אורי לוקר נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בפרדס חנה. הותיר אחריו הורים ושני אחים.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.